על מה המדריך? מדריך ברי יין בטוקיו, קופנהגן, פריז, ברצלונה, בילבאו, סן סבסטיאן וערים נוספות. השראה לתרבות יין טבעי וקישורים ליקבים בישראל.
יש אנשים שאוספים בולים. אנחנו אוספים כתובות: ברי יין קטנים, שולחנות של מסעדות מצוינות, מרתפים שמתחבאים בסמטאות, ובקבוקים שלא מפסיקים לחשוב עליהם גם אחרי שחוזרים הביתה. עולם היין של BON VIVANT — בון ויואן מתחיל בסקרנות הזאת. אנחנו אוהבים לטייל, לאכול טוב, להכיר ייננים ולחפש את הבקבוק הבא שנרצה להביא לישראל.
מאחורי המסע הזה עומדים איתי פשה, גל סידס ושלומי וידס. פשה, שגם מתקלט כדיג׳יי ברחבי העולם, מכיר את הערים דרך המוזיקה, האנשים והלילות הארוכים; והאהבה המשותפת של שלושתם ליין, לאוכל ולאירוח הופכת כל טעימה, כל מפגש עם יינן וכל בר מעניין לעוד חלק מהחיפוש אחר הבקבוקים שנרצה לחלוק כאן בישראל.
יין טבעי הוא חלק גדול מהסיפור שלנו, אבל לא היחיד. אנחנו אוהבים גם בורגון אלגנטי, שמפניה מדויקת, לבן חד ומינרלי ואדום שכל מה שמתחשק לעשות איתו הוא להזמין עוד מנה. בסופו של דבר, לא משנה איך קוראים לשיטה — היין צריך להיות טעים, עם אופי ועם אנשים מעניינים מאחוריו.
אז הנה מפת המקומות שאנחנו אוהבים לעקוב אחריהם ולשאוב מהם השראה: מטוקיו לקופנהגן, דרך פריז וברלין, אל ברצלונה, בילבאו וסן סבסטיאן — ועד ברוקלין, לונדון, אמסטרדם, מילאנו וליסבון. לאורך הדרך תמצאו גם את היקבים והתוויות שבחרנו לקטלוג שלנו, עם קישורים לבקבוקים בישראל.
טוקיו, יפן — Tokyo: כשהיין הופך לטקס קטן
בטוקיו לא צריך חלל גדול כדי להחזיק רשימת יין יוצאת דופן. Ahiru Store בטומיגאיה הוא מוסד של יין טבעי, אוכל ביסטרו ולחם שנאפה במקום. ב-Winestand Waltz באביסו, בר עמידה קטן שמוזכר גם במדריך Raisin לטוקיו, כל כוס מקבלת מקום משלה. אפשר להוסיף לרשימת הסקרנות גם את Le Cabaret ואת Bar à Vin Maison Cinquantecinq.
הגישה הזאת מזכירה לנו את יינות הז׳ורה — מדויקים אבל מלאי אישיות. למשל L'Octavin של אליס בובו, עם תוויות כמו Mayga, או Patrice Beguet עם Oh Yeah. אלה יינות שאפשר לדבר עליהם שעה, או פשוט לשתות בשקט.
קופנהגן, דנמרק — Copenhagen: יין, אוכל ועיצוב בלי פוזה
בקופנהגן שמות כמו Pompette בנורברו, Ved Stranden 10 לצד התעלה, ו-Den Vandrette על קו המים הפכו לחלק מהשפה של סצנת היין. ב-Ved Stranden 10 אין אפילו תפריט יין קבוע — פשוט מדברים על מה שאוהבים לשתות, טועמים ומגלים. זו בדיוק האינטימיות שאנחנו מחפשים.
כאן נכנסים היטב Heinrich האוסטרי עם Naked Orange ו-Naked White, וגם Domaine Ami מבורגון עם Aligoté Skin-Contact. טבעי או קלאסי? מבחינתנו השאלה החשובה יותר היא אם יש שמחה בכוס.
פריז, צרפת — Paris: הבקבוק הכי מעניין לא תמיד הכי מפורסם
מ-Le Verre Volé ליד קנאל סן מרטן ועד Goûte ו-Le Dénicheur שמופיעים במדריך Le Fooding ל-2026, פריז מזכירה לנו למה מתאהבים ביין מלכתחילה: כוס ליד צלחת טובה, שמות של ייננים שנאמרים כמו שמות של חברים, ושיחה שנמשכת הרבה אחרי החשבון.
ברוח הזאת אנחנו בוחרים יינות של Domaine Mosse מעמק הלואר — Bangarang ו-Magic of Ju-Ju — לצד Fanny Sabre מבורגון ו-Les Vins Pirouettes מאלזס, עם Le Tutti Frutti de Stéphane. לא רק שמות של יקבים; סיפורים שאפשר לפתוח סביב שולחן.
ברצלונה, ספרד — Barcelona: הברוטליות המתוקה של קטלוניה
מעט מקומות מגלמים את רוח היין הטבעי כמו Can Cisa / Bar Brutal בברצלונה: אוכל רציני, אנרגיה משוחררת ויותר מ-2,000 תוויות לפי האתר הרשמי שלו. לצד זה Bar Salvatge בגרסיה מוכיח שיין טבעי יכול להיות גם בלתי אמצעי, נמזג ומוזג ליד שולחן שכונתי.
קטלוניה היא גם בית של כמה מהיקבים שהכי מרגשים אותנו: La Salada עם Roig Boig ו-El Pagès Content Orange; Mas Candi עם Tinc Set; ו-Clos Lentiscus עם Wow Wow ו-Peril Blanc. אפשר כמעט להרגיש את הים, את המדרונות ואת הערב הארוך גם בבקבוק שנפתח בתל אביב.
בילבאו, חבל הבסקים — Bilbao: לא רק פינצ׳וס, גם מרתפי יין עמוקים
בילבאו היא עיר של אוכל חד, רחובות מלאי אופי ואנשים שלוקחים יין ברצינות בלי לקחת את עצמם יותר מדי ברצינות. Calcáreo מספר על יותר מ-700 יינות, מטקסאקולי וריוחה ועד שמפניה, בורגון ויינות טבעיים. Cork מוכר ב-Raisin ככתובת לאוכל עונתי וליין טבעי; ו-Taska Beltz משקף את האהבה המקומית לבקבוקים של יצרנים קטנים.
בילבאו היא מקום טוב לדבר בו על ספרד שמעבר למוכר: MicroBio עם Correcaminos — קורקמינוס ו-Sin Nombre, וגם Tentenublo עם Rioja Tinto. אלה בקבוקים שמוכיחים שמסורת ויצירתיות אינן צריכות להיות אויבות.
סן סבסטיאן, חבל הבסקים — San Sebastián / Donostia: העיר שבה הארוחה לא נגמרת
סן סבסטיאן היא אחת הערים שהכי קל להתאהב בהן דרך האוכל. בין הפינצ׳וס של העיר העתיקה לבין השולחנות בגרוס, יין טוב הוא חלק מהקצב המקומי. Arenales הוא מקום של צלחות קטנות ורשימת יינות טבעיים; Gerald’s Bar בגרוס מחבר אוכל ביסטרו, מוזיקה ויין; וב-Akerbeltz ליד הנמל יש מקום לבקבוק, לשיחה ולרוח מהים. גם Bar Material הוא שם שכדאי להכיר בתוך הסצנה המקומית.
האוקיינוס האטלנטי נמצא גם בתוך חלק מהבקבוקים שאנחנו אוהבים: Nanclares y Prieto מגליסיה עם Tempus Vivendi, Dandelion ו-Alberto Nanclares. לצד היינות האטלנטיים האלה, אפשר לגלות ריוחה בפרשנות אחרת של Tentenublo. אלה היינות שמזכירים לנו למה אנחנו מחפשים יצרנים ולא רק אפלסיונים.
ברלין, גרמניה — Berlin: קצת ויניל, הרבה אופי
ברלין יודעת לשלב כוס טובה עם פסקול טוב. JaJa מתמקד ביין ועונתיות; Coro Wine & Vinyls בקרויצברג משלב יינות טבעיים, תקליטים ודיג׳יים; ו-Tupac מציע צלחות עונתיות ורשימת יינות מיצרנים עצמאיים.
כמו בעיר עצמה, גם בבקבוקים שאנחנו בוחרים אנחנו אוהבים חופש בלי ויתור על דיוק: Heinrich Naked Red ו-Fanny Sabre Bourgogne Aligoté הם שתי דרכים שונות ליהנות מיין שלא צריך לעשות ממנו עניין גדול כדי להעריך אותו.
ניו יורק, ארצות הברית — New York: מברוקלין לשאר העולם
בוויליאמסבורג, The Four Horsemen הפך לאחד השמות המזוהים ביותר עם מפגש של מוזיקה, אוכל ויין טבעי, והוא מוכר גם כמסעדה בעלת כוכב מישלן. את האנרגיה של הסצנה אפשר להרגיש גם בשמות כמו Ruffian, The Ten Bells ו-June Wine Bar, המופיעים במדריך היין הטבעי של Eater New York.
אם ניו יורק הייתה בקבוק, מבחינתנו הוא היה צריך להיות מלא אופי, לא צפוי, ורצוי כזה שאפשר לחלוק: Cartouche של Les Errances, Bisou של Domaine Mosse או Mosse Chenin.
לונדון, בריטניה — London: בין קלאסי לחופשי
לונדון יודעת לחבר מרתפי יין רציניים לגישה משוחררת. Sager + Wilde, 40 Maltby Street, Cadet ו-Bar Crispin הם מהשמות שכדאי להכיר כשמחפשים בעיר חוויית יין שאינה נעצרת בשמות המוכרים. מדריך Humble Grape ל-2026 מציב אותם בתוך מפת היין הטבעי ודל-ההתערבות של העיר.
אנחנו אוהבים בדיוק את החיבור הזה בין חירות למסורת: Rémi Leroy עם Extra Brut, ולצדו בורגון של Fanny Sabre — יינות שבהם המטרה אינה להיות ״טרנדיים״ אלא פשוט מצוינים.
אמסטרדם, הולנד — Amsterdam: טבעי, שכונתי ומוזיקלי
GlouGlou בדה פייפ הוא מהכתובות המוכרות של יין טבעי באמסטרדם. Bar Centraal, Café Twee Prinsen ו-De Nada מוסיפים סגנונות אחרים של יין, אוכל ומוזיקה, כפי שמתאר מדריך העיר הרשמי I amsterdam.
כאן קל לנו לדמיין שולחן עם The Booster Pét-Nat של Vinos Ambiz או Dandelion של Nanclares: יינות שמסקרנים גם בלי לבקש רשות להיכנס לשיחה.
מילאנו, איטליה — Milan: תרבות יין עם סטייל
במילאנו אפשר לדלג בין Vinoir בנאבילי לבין e/n Enoteca Naturale, ולמצוא עולם שבו גם עיצוב, אוכל ותרבות הם חלק מהחוויה. Gambero Rosso תיאר את Vinoir ככתובת מעניינת במיוחד ליינות טבעיים וליינות כתומים.
מהצד שלנו, בקבוקי Maison en Belles Lies כמו Santenay או יינות Patrice Beguet מזכירים שיין טוב הוא חלק מתרבות החיים, לא נספח לארוחה.
ליסבון, פורטוגל — Lisbon: כוס מול הערב האטלנטי
בליסבון, Black Sheep בכיכר Praça das Flores מציע יינות של יצרנים קטנים ועצמאיים. Senhor Uva ו-Vino Vero מוסיפים לעיר שפה אחרת של יין ואירוח, כפי שמופיע במדריך Eat Now Lisbon.
ואם כבר חושבים על אטלנטי, קשה שלא לחשוב על Alberto Nanclares ועל Tempus Vivendi: יינות עם מליחות, חמיצות ותחושה של מקום.
ומה מכל זה מגיע לישראל?
הסיבה שאנחנו חוזרים שוב ושוב לסיפורים האלה פשוטה: אנחנו רוצים להביא לישראל את היינות שהכי מרגשים אותנו בעולם. החיפוש שלנו מתחיל סביב שולחנות של מסעדות, בברים קטנים, בשיחות עם אנשי יין ובטעימות של עוד ועוד בקבוקים. משם מגיעה הבחירה: תוויות עם אופי, יצרנים שאנחנו מאמינים בדרך שלהם, ויינות שאנחנו עצמנו רוצים לשתות ולהגיש לחברים. לפעמים אלה יינות טבעיים לחלוטין, לפעמים בורגון קלאסי, לפעמים שמפניה — תמיד מתחילים בטעם.
הפורטפוליו של BON VIVANT כולל יצרנים כמו MicroBio, La Salada, Clos Lentiscus, Nanclares y Prieto, Domaine Mosse, Domaine Ami, Fanny Sabre, Heinrich ו-Rémi Leroy.
לגלות את הקולקציה המלאה של BON VIVANT — יינות שאנחנו מאמינים בהם ונהנים לשתות בעצמנו.
הערת מערכת: הברים והמסעדות המוזכרים כאן הם חלק ממפת ההשראה הבינלאומית של המגזין. קישורי המוצרים מציגים יינות מהקטלוג של BON VIVANT בישראל; הם אינם מצביעים על כך שכל מקום המוזכר בכתבה מגיש את התוויות שלנו, ואין כאן טענה לביקור אישי בכל אחד מהמקומות. רשימות היין משתנות מעת לעת. מקורות למקומות משולבים בתוך הכתבה.
